וירטואליזציה (וויקיפדיה: עברית, אנגלית) מאפשרת לכל אחד להריץ על המחשב הביתי שלו מערכת הפעלה נוספת מתוך המערכת המרכזית (host) שלו. כשהמערכת האורחת (guest) פועלת ב"מכונה וירטואלית".
לצורך העניין, אפשר ל"ארח" כל מערכת הפעלה וכל מערכת הפעלה יכולה להיות "מארחת". להדגמה, צפו בסרטון שמתעד הפעלה של Mac OS ו- Windows XP כמערכות "אורחות" על Ubuntu Linux.
וירטואליזציה שימושית מאוד בשרתים או בעסקים מכיוון שהיא מאפשרת גמישות רבה במיוחד ובעצם מסירה כמעט כל מגבלה שקשורה במערכת ההפעלה. על וירטואליזציה בעסקים תוכלו לקרוא אצל גיל פרוינד.
ורטואליזציה יכולה להיות שימושית גם לנו כמשתמשים ביתיים. אולי לא כל משתמש ממוצע צריך את הפתרון הזה, אבל משתמשים מתקדמים יותר, נתקלים לפעמים במגבלות מערכת ההפעלה המסוימת וחלקם אפילו מחזיקים עוד מחשב עם מערכת הפעלה אחרת או משתמשים ב dual-boot כדי להריץ את שתי מערכות ההפעלה.
וירטואליזציה יכולה לפתור הרבה בעיות: היא מאפשרת להריץ כמה מערכות הפעלה במקביל בלי להפעיל את המחשב מחדש ואפילו בלי צורך להפסיק את העבודה הנוכחוית. היא מאפשרת לבדוק מערכת הפעלה בלי להתקין אותה, לבדוק את הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה לפני שנתקין אותה, או להריץ מערכת הפעלה מתוך קובץ ISO בלי לצרוב אותו.
קיימות מספר שיטות וירטואליזציה, חלקם מורכבות ליישום עבור משתמשים ביתיים, חלקם יקרות מאוד, אבל יש כמה פתרונות שיכולים להתאים לכל משתמש הם קלים הם חינמיים וחלקם מופצים תחת רשיון GPL.
כדי להריץ מכונה וירטואלית על המחשב שלך כל מה שתצטרך זה מחשב סביר שעליו כבר מותקנת מערכת הפעלה, וקצת ידע בהתקנת מערכות הפעלה.
בקרוב אני אכתוב פוסט שמסביר כיצד להריץ את חלונות (או כל מערכת אחרת) מתוך אובונטו (או כל מערכת אחרת) באמצעות וירטואליזציה.
עדכון: הפוסט זמין כאן: וירטואליזציה עם VirtualBox
עוד בנושא:
קפטן אינטרנט – השילוב המושלם
לינמגזין על ורטואליזציה
מאמר על שיטות וירטואליזציה בלינוקס (אנגלית)
TheMarker – הוירטואליזציה צוברת תאוצה